בנייה ירוקה

המושג בנייה ירוקה נכנס לישראל בעשור האחרון בקול תרועה רמה אולם בפועל המציאות שונה ובנייה ירוקה על שלל מרכיביה כמעט ואינה מתבצעת. רבים משתמשים במושג "בנייה ירוקה", רובם יכולים להגיד שמדובר בניצול מיטבי של אור השמש וחלקם גם ידעו שמדובר בבידוד מקסימלי. במאמר זה נסקור בקצרה את ההגדרה, את מרכיביה ולבסוף נסביר את המצב בישראל.

 

ראשית, למה אנחנו צריכים בנייה ירוקה בניגוד לעבר?

 

בעידן הנוכחי שבו אנו חיים האיזון האקולוגי מופר. גידול האוכלוסייה בשילוב ההתפתחות הטכנולוגית מגבירים את השימוש במשאבים הטבעיים הקיימים בכדור הארץ. משאבים אלו נוצרו במשך מיליוני שנים ואילו האדם צורך אותם בזמן זעום. זו הסיבה שהמשאבים מתכלים. בנוסף, שינויים קיצוניים במזג האוויר ובאקלים מפרים את האיזון הטבעי שהיה קיים. מסיבות אלו החליטו בעולם המערבי ליצור הליכים כגון הפחתת זיהום האוויר, שימוש בהתפלה, בצריכת חשמל מופחתת ועוד.

 

 

מהי בנייה ירוקה?

 

בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של הבתים. בבסיס השיטה נמצא שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה כמו חומרים ממוחזרים ותכנון הבנייה כך שתאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה. בנייה ירוקה היא win win במהותה, הדיירים נהנים מבנייה איכותית ששמה דגש על נוחותם וצרכיהם, חסכונית לכיסם (חסכון במים וחשמל למשל) ולקבלנים היא חסכונית כיוון שהחומרים הממוחזרים זולים יותר, שטח המגרש מנוצל בצורה האופטימלית ולכן חסכוני יותר.

מטרות הבנייה הירוקה הן: שימור המשאבים הטבעיים, הקטנת הפגיעה בסביבה, הגדלת היעילות האנרגטית של הבית ושיפור איכות האוויר (בתוך הבית ומחוצה לו).

 

 

 

איך בונים ירוק?

ü      בידוד תרמי יעיל של הגג, הקירות והחלונות. הבידוד התרמי מועיל לחסכון באנרגיה לצרכי חימום וקירו ובכך מפחית את צריכת החשמל.

ü      תכנון יעיל וחסכוני של השטח בבית וניצולו. מיקום החדרים, המקלחות והמרחב הציבורי באופן שמאפשר את נוחות המשתמשים והיעילות הטובה ביותר. למשל הפחתת המסדרונות בבתים למינימאלי.

ü      תכנון צורת הבית וכיוון העמדתו באופן שינצל את האור הטבעי, האיוורור הטבעי ואנרגיית השמש באופן מקסימאלי. גם כאן היתרון הוא חיסכון בחשמל ותאורה לא טבעית.

ü      תכנון הבית  וסביבתו באופן שיאפשר ניצול מירבי של מי גשם להשקעה, ימנע זיהום מי תהום ויתבצע מינימום עבודות עפר.

ü      שימוש באביזרים חוסכי מים ואנרגיה כגון דודי שמש המשמשים לחימום המים לשימוש אישי אך גם ליצירת חשמל.

ü      בניית התשתית כך שיהא בה מיחזור פסולת והובלת "מים אפורים" להשקייה.

 

 

בנייה ירוקה בהיבט חומרי הבניין

ü      כריית חומרי הגלם – שימוש במינימום משאבי טבע, קרבה מקסימלית לאתר הבניין/המפעל כך שהשינוע לא יגזול אנרגיה מיותרת.

ü      ייצור מוצרי בנייה - יש עדיפות כמובן לאתרי שממחזרים חומר קיים אולם אם לא, הייצור צריך להתקיים בהשקעה מינימלית של אנרגיה.

ü      אתר הבנייה – שימוש בחומרים קלים וניתנים למיחזור. בטון ופלדה הם חומרים כבדים ועתירים בצריכת אנרגיה ולכן בנייה ירוקה כמעט ולא תשתמש בהם.

ü      בידוד תרמי ואקוסטי.

ü      שימוש בחומרי בניין מקומיים, ניתנים למיחזור, אינם גורמים פליטת גזים רעילים לאויר או לאדמה, ניצול יעיל של חומרי הגלם בבניין על מנת למנוע ריבוי פסולת בניין.

ü      הורדת פסולת הבניין למכולות בדרכים שאינן מותירות שאריות בשטח, הובלת פסולת הבניין לאתר הטמנה מורשה קרוב לאתר על מנת לחסוך בעלות השינוע.

ü      חשיבה סביבתית ומרחבית בבנייה שתכלול אמצעי תחבורה יעילים מהמקום, גישה קלה למוסדות החינוך, תשתית כבישים ויציאה מהאיזור קלה ונוחה ועוד.

 

 

המצב בישראל

 

בישראל קיים תקן לבנייה ירוקה שמקפידה על פגיעה נמוכה בסביבה (ת"י 5281) אולם לפי שעה מדובר בתקן וולונטרי בלבד. מרכז הגנת הסביבה במכון התקנים, אחוז הבנייה הירוקה מכלל הבנייה הוא זעום. ייתכן וכי בגלל שהתקן הוא וולנטרי אין בדיקה מקצועית בתכניות ובבנייה. למעשה, אנו יכולים להסתמך על פרסומים של החברות בנייה בלבד. הדרך ארוכה ויש המון עבודה. יש צורך בחוקים העוסקים בנידון, בהקמת תשתית ארצית שתספק חומרי גלם קלים שעברו בתהליך צריכת אנרגיה יעיל, הקמת אתרי מיחזור פסולת בניין בהתערבות ממשלתית ועוד.